החלטה בתיק בש"א 6126/07

בקשה לביטול פסק-דין אשר נתן תוקף להסדר פשרה

כללי

1.         המבקש הגיש תביעתו כנגד המשיב, זאת בנוגע עם סכום של 1,276,000 דולר אשר הגיע, כנטען, לידי המשיב, עבור המבקש. לגרסת המבקש, כפי שפורט בכתב התביעה, הוסכם בינו לבין המשיב כי מתוך הסך האמור, יעביר המשיב לידי המבקש סך של 276,000 דולר ואילו היתרה, בסך מיליון דולר, תישאר בידי המשיב כהלוואה נושאת ריבית שנתית בשיעור 9%, לתקופה של שלוש שנים, ובאופן שהמבקש יהא רשאי להביא את ההתקשרות לידי סיום בכל עת. לגרסת המבקש, אף שהמשיב קיבל לידיו את הסך של 1,276,000 דולר, עוד בחודש אוקטובר 2001, לא העביר המשיב לידיו אלא סך של 70,000 דולר בלבד. לפיכך, כך נטען, הודיע המבקש במהלך שנת 2004 על ביטול ההסכמות ודרש את השבת מלוא יתרת הסכום אולם המשיב סירב לעשות כן  ואף ניתק את הקשר עמו.

2.       התביעה הוגשה ביום 11/6/07 (ביחד עם התביעה הוגשה בקשה למתן צו עיקול במעמד צו אחד, בש"א 5871/07).

3.       ביום 28/6/07 הוגשה הודעה על "הסדר לדחיית התביעה" לפיה הצהיר המבקש כי "הגיע להסדר עם מר יוסף עמרם וכי אין לו כל טענה או תביעה כספית אחרת נגד מי מהנתבעים", על כן התבקשה דחיית התביעה ובטול צו העיקול. הודעה זו נחתמה על ידי המבקש והמשיב באופן אישי. בהתאם להודעה, ניתן באותו מועד פסק דין לפיו נדחתה התובענה ובוטל צו העיקול.

4.       המבקש הנו תושב ירדן. ביום 27/6/07, דהיינו יום בטרם  הוגשה ההודעה בדבר הסדר לדחיית התביעה, חתם המבקש על תצהיר אשר אומת על ידי קונסול ישראל בירדן שבו נאמרו, בין היתר, הדברים כלהלן:  "כפי שנודע לי, התביעה הוגשה בשמי על ידי עו"ד איתן צחי... על סמך יפוי כח שניתן על ידי לעו"ד איתן צחי. הריני מצהיר בזאת כי היפוי כח וכן התצהיר מטעמי מיום 5/6/07 ניתנו רק בעקבות  לחצים כבדים שהופעלו על ידי עו"ד איתן צחי  ולאחר שהוצגו בפני מצגים כוזבים. הריני להודיע ולהצהיר בזאת כי יפויי הכח והתצהיר הנ"ל בטלים ומבוטלים... הריני מצהיר בזאת כי מר יוסף עמרם אינו חייב לי ולא היה חייב לי דבר וכי אין לי  ולא הייתה לי כל טענה או תביעה כלפיו. אני מסמיך בזאת את מר יוסף עמרם לפנות בשמי לבית המשפט המחוזי בירושלים ולבקש בשמי את דחיית התביעה שהוגשה בשמי (ת.א. 9265/07) ולבטל את צווי העיקול...".

5.       התצהיר מיום 5/6/07, אליו התייחס המבקש כאמור לעיל, הנו תצהירו של המבקש שנחתם באותו מועד בפני קונסול ישראל בירדן ובו חזר, המבקש, למעשה, על טענתו בדבר חובו של המשיב כלפיו את הסכום של 1,200,000 דולר, זאת נוכח האירועים כפי שפורטו גם בכתב התביעה כמפורט לעיל, דהיינו, מדובר בקיומם של שני תצהירים אשר ניתנו מטעם התובע - המבקש, בהפרש של כשלושה שבועות, ואשר תוכנם סותר באופן חזיתי האחד את משנהו.

6.       ביום 2/7/07 הוגשה בקשה לבטול פסק הדין. המבקש, על פי האמור בבקשה, הנו  אלשריף אלזייד הוא התובע - והמבקש בבקשה לבטול פסק הדין. אולם, בנימוקי  הבקשה נטען  כי המבקש חתם על שטר המחאת זכויות לפיו העביר את "כל  הזכויות בתיק זה לקאטו קיוקו, וכן שמיום זה הוא לא יכול היה לחתום על איזה הסכמה, ודאי לא  על הסכמה למחיקת התביעה או לדחייתה..."  לבקשה צורף כתב המחאה שנחתם על ידי המבקש, ביום 14/6/07, לפני קונסול ישראל בעמאן, וכן תצהירו של עו"ד איתן צחי בו פירט, בין היתר, כי שוחח טלפונית עם המבקש ביום 1/7/07, לאחר שנודע לו דבר הינתן פסק הדין, והמבקש אמר לו כי אויים על ידי המשיב וכי "לא הייתה לו ברירה".

7.       בדיון בבקשה לבטול פסק הדין, שהתקיים ביום 10/7/07, העלה המשיב טענה מקדמית לפיה הדרך היחידה העומדת בפני המבקש להביא לביטול פסק הדין, הנה בדרך של  הגשת תביעה בלבד ולא במסגרת תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 העוסקת בבטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד.   לגבי נסיבות חתימתו של המבקש על תצהירו מיום 27/6/07 בנוגע עם הסכמתו של המבקש אליה הגיע עם הנתבע בדבר דחיית התובענה, הוגש תצהירו של סאלח חג'אג'רה, אשר נפגש עם המבקש ברבת עמון.

8.       ביום 26/7/07 הוגשה בקשה מטעם המשיב למתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין ולביטול צו עיכוב הביצוע שניתן לבקשת עו"ד איתן צחי, וצורפו לאותה בקשה שני מסמכים שנחתמו על ידי המבקש לפני קונסול ישראל בירדן, ביום 18/7/07, לפיהם מבטל המבקש את יפויי הכח שהעניק לעו"ד איתן צחי וכן מורה לו להפסיק לייצגו. כן נטען על ידי המבקש באותם מסמכים, כי כל נושא המחאת הזכויות לקאטו קיוקו אינו אלא דבר עורמה. המבקש, כך טען, מעולם לא פגש בקאטו קיוקו והוא הכחיש כי אויים על ידי המשיב, כפי שנטען על ידי עו"ד איתן צחי, ואישר את תוכן תצהירו מיום 27/6/07.

9.       בעקבות כך, באה תגובתו של עו"ד איתן צחי (מיום 30/8/07) בו חזר עו"ד א' צחי, בין היתר, על תוכן שיחותיו עם המבקש, על נושא המחאת הזכויות, ולמעשה, אם אבקש לתמצת את תצהירו של עו"ד א' צחי המשתרע על פני 30 עמודים (בנוסף לנספחים רבים מאוד), עו"ד איתן צחי עומד על כך שגרסת המבקש לעניין חובו של המשיב כפי שנמסר לו, הנה הגרסה האמיתית לרבות בנושא המחאת הזכויות על כל המשתמע מאותה המחאה באשר להעדר יכולתו של המבקש לפעול בנוגע עם החוב. עוד בא פירוט לכל מערכת קשריו של עו"ד  א' צחי עם המבקש, לרבות בנוגע עם הגשת התובענה, ובאו טענות רבות כנגד התנהלות המשיב.

10.     בהמשך, הוגש תצהיר תשובה של המשיב, באה בקשת עו"ד איתן צחי לצרף חוות דעת מומחה לפיה כל המסמכים שהוגשו על ידי עו"ד איתן צחי הנושאים את חתימת המבקש אכן נחתמו על ידי המבקש, זאת נוכח טענות המשיב כי חתימות המבקש זוייפו.

11.     ביום 2/12/07 הוגשו הודעה ותצהיר חתומים על ידי המבקש, זאת,"במענה לתצהיריו  של עו"ד איתן צחי".  מסמכים אלה הוגשו מטעם המשיב. המסמכים הנ"ל נחתמו על ידי המבקש ביום  25/11/07, לפני נוטריון בשם אליסע שעבאן, שהוא נוטריון מירושלים, בבית החולים  חאלד ברמת עמון. במסמכים אלה חזר המבקש על "הודעת הפיטורין"אותה מסר לעו"ד איתן צחי ואי הסכמתו להמשך ייצוגו על ידי עו"ד איתן צחי לרבות אי הסכמתו להגשת מסמכים ונקיטת הליכים בשמו של המבקש, זאת במיוחד "לאחר שהגעתי להסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין..."  תוך שהמבקש עומד על כך שיש "להשאיר את פסק הדין מיום 28/6/07 על כנו בלא דיון נוסף...". בתצהיר באה הכחשה לפרטים רבים אותם פירט עו"ד איתן צחי, חוסר הבנה  ותמיהה מדוע ממשיך עו"ד איתן צחי לייצגו, באה הכחשה גורפת להמחאת הזכויות לקאטו קיוטו או לכך שהמבקש קיבל בגין כך סכום של  250,000 יורו מעו"ד א' צחי,  כפי שנטען, כמו גם כי האגרה מומנה מכיסו של עו"ד א' צחי. עוד נטען לזיופם של מסמכים, על החתמתו של המבקש על תצהירים בעורמה ומתוך אימון עיוור שנתן בעו"ד א' צחי (סעיף 25 לתצהיר).

12.     בדיון שהתקיים ביום 4/12/08 הודיע עו"ד א' צחי, בין היתר, כי שוחח ימים ספורים לפני כן עם המבקש שהודיע לו כי אין לו כל כוונה להגיע לבית המשפט: "שמבחינתו התיק גמור והוא ביקש להשיג את הסכמתם של קטו קיוקו ואלדד מקמל וכן לאחר שאשיג  את הסכמתם הוא יגיש בקשה למחיקת התביעה באמצעותי".  כמו כן הוא אמר לי שעל אף כל המסמכים שהוא חתם עד היום כיוון שהוא נמצא תחת איומים של עמרם, הוא אמר לי שכל המסמכים שהוגשו עד היום נוסחו לא מפיו והוא חתם עליהם וכל מסמך שיוגש לו הוא יחתום עליו". עו"ד א' צחי ביקש, בתחילה, למשוך את תצהירי המבקש, שהוגשו על ידו, אולם בהמשך דבריו נטען כי יש "ערך מסויים" לאותם תצהירים ובמידה שתהא הסכמה הדדית למשיכת התצהירים הוא יסכים לכך, וציין כי קיים גם תצהיר שלו במסגרת הליך זה. ב"כ המשיב הצהיר כי לא  יזמן את המבקש להיחקר על התצהירים שהומצאו על ידו וכי הוא מוכן שלא להסתמך על אותם תצהירים. ב"כ המשיב חזר על טענתו הדיונית, כפי שזו פורטה לעיל, הוסכם כי עו"ד א' צחי יסכם בכתב, וכך היה.

13.     לסיכום האמור לעיל, התמונה המתקבלת הנה דלהלן:

התביעה הוגשה על ידי המבקש ובשמו. לאחר מכן באה הודעה על דחיית התובענה בעקבות הסדר אליו הגיעו המבקש והמשיב. הודעה זו חתומה על ידי המבקש באופן אישי. קדם להודעה זו תצהירו של המבקש בו הכחיש את דבר חובו של המשיב כלפיו, תצהיר שעומד בסתירה לתצהיר המבקש עצמו שניתן בבקשה לעיקול זמני. לאחר שניתן פסק הדין, הוגשה בקשה לביטולו זאת מהטעם שהמבקש כבר המחה לאחר את זכויותיו בגין החוב המפורט בכתב התביעה. אולם, כאמור, בכתב התביעה לא נאמר מאומה בנוגע עם אותה המחאה ולמעשה, אם כך היה, הנמחה על פי אותה המחאה אמור היה להיות התובע. משלב זה נוצר  מצב אבסורדי בו התובע ועורך דינו נמצאים בחזיתות מנוגדות: התובע טוען, מחד, כי עו"ד א' צחי אינו פועל בשמו ואינו מייצגו תוך שהוא עומד על קיומו של פסק הדין ומתנגד לביטולו כאשר, מאידך, עו"ד א' צחי טוען להיפוכם של דברים, טען להמחאת זכויות שאין לה זכר בכתב התביעה ועומד על ביטול פסק הדין בניגוד לעמדת מרשו. יצויין ויודגש כי אין חולק שהחתימה על ההודעה בדבר הסדר פשרה היא חתימת המבקש - התובע, ולצורך העניין, אף בנוגע עם כל התצהירים והמסמכים שהוגשו בשמו, חלקם סותר את משנהו, כפי שפורט לעיל.

משמעות אי התייצבות התובע לדיון בהליך זה:

14.     משנמנע התובע עצמו מלהתייצב ולהיחקר על התצהירים אשר הוגשו פעמים 'בשמו' ופעמים בשם המשיב, ומשהודיעו עורכי הדין א' צחי וב"כ המשיב כי הנם נכונים לוותר על תצהיריו, נמצא כי כל שיש לפני הנה הסכמה חתומה על ידי התובע לדחיית התביעה. אין לראות בתצהירי התובע משום ראיה בהליך זה נוכח ההצהרות דלעיל ונוכח הימנעותו מלהתייצב לחקירה. להמחאת הזכויות לה טוען עו"ד א' צחי שאף צירף תצהיר אישי מטעמו, אין רמז בכתב התביעה ויש לבחון את הבקשה נוכח כתב התביעה ועל פי הנטען בו. הבסיס לתביעה הנו בדבר חובו הנטען של המשיב כלפיו והתובע, מאוחר יותר, מגיש התובע לבית המשפט הודעה שאין חולק כי הוא חתום עליו בדבר הסכמתו לדחיית התובענה והעדר כל חוב מצד המשיב כלפיו. לפיכך, מדובר בבטול פסק דין שנתן תוקף להסכמה אליה הגיעו הצדדים.

דיון